חינוך, אלימות, וסוד הגישור הנעלם

חינוך, אלימות, וסוד הגישור הנעלם

1. מי בעד אלימות? אף אחד! 100% מהמשתתפים (ללא יוצא מהכלל) בכל פורום בו הועלתה השאלה, כולל לפני ילדים ובני נוער באזורי מצוקה וקושי, אין ולו משתתף אחד שמעיד על עצמו כמי שתומך באלימות. אם כך מדוע יש בעיית אלימות בכל מערכות החינוך בעולם המערבי? מדוע לא נמצא עדיין פתרון לתופעת האלימות?
2. כשמדברים על אלימות במערכת החינוך, לא מדובר רק בין התלמידים בינם לבין עצמם אלא גם אלימות בין הורים לגורמים מחנכים, בין הורים לתלמידים בינם לבין עצמם, ועוד.
3. לגישתי, לא מצליחים להילחם בתופעת האלימות כי מנסים להילחם באלימות, באלימות מסוג אחר, אך לא מנסים לעקור ולמנוע את התופעה מן השורש, ב"בטיפול מניעתי". תקנון בית ספרי, וכללי אכיפה חמורים לא פותרים את בעיית האלימות אלא, אולי, במקרה הטוב, מצמצמים אותה.
4. למה יש אלימות? אלימות יש כי זו הדרך המהירה, הנוחה והאינטואיטיבית ביותר לפתרון סכסוכים. כשאין כלים אחרים לפתרון סכסוכים תמיד תהא אלימות.
5. האם ניתן למגר את בעיית האלימות? כן!! יש פתרון פשוט, זמין ונגיש למיגור האלימות. הגישור!!! לצערי עולם הגישור נמצא "בטעות" בפקולטה הלא נכונה, כאשר כיום מסווג הליך הגישור כהליך "משפטי". הלכה למעשה, גישור הוא בעל השלכה קטנה מאוד על העולם המשפטי לעומת ההשפעה העצומה והמהפכנית שעשויה להיות לשימוש בגישור בעולם החינוך. הגישור היה צריך להיות האג'נדה איתה עובדים בתי הספר לחינוך. הניכוס של עולם הגישור לעולם המשפט הוביל לעיוורון של ממש במערכות החינוך בעולם ולסיווג שגוי של הליך הגישור כהליך בו נוקטים במהלך ההליך המשפטי או סיווגו כהליך הקשור לעורכי דין בלבד, והלכה למעשה, ככלי ממתן אלימות, במקום כלי מניעתי, אשר עשוי למגר את תופעת האלימות. שימוש נכון ומושכל על-ידי גורמים מחנכים בעולם הגישור, יגרום לשינוי תפיסתי, ויצמצם משמעותית את הפנייה לאלימות כפתרון לסכסוכים. אם המחנכים היו מנכסים להם את הגישור היו פחות "לקוחות" למשפטנים. הוכחה לכך ניתן למצוא בעשרות אלפי מחקרים העוסקים בגישור in the shadow of the law ובודדים בתחום החינוך.
6. המשמעות היא חינוך של דורות שלמים לאי התמודדות עם כעסים, סכסוכים ובני אדם אחרים באופן שמוביל לעליה באחוז מקרי האלימות (הפיזית והמילולית) בחברה וגורם לעומס הגדול בפניה לבתי משפט "שיכריעו עבורנו". אני מציע להטמיע במערכת החינוך תפיסה שתחנך תלמידים לא רק לפתור סכסוכים ומחלוקות "כמו בני אדם" אלא תחזיר את האחריות על פתרון הסכסוכים לכל אחד מילדינו.
7. יציקת תכני עולם הגישור לתוך מערכת החינוך באמצעות "סוכני השינוי" – כל העובדים בתחום החינוך הנמצאים במגע עם הילדים והנוער – המורים והגננות במסגרת שאינה חד פעמית, אלא במסגרת ארוכת טווח, קונסיסטנטית, ומעמיקה תוך השרשת יסודות השיח, עיקרון ההידברות ופתרון הסכסוכים כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך תמגר את תופעת האלימות. מראשון המרצים ועד לאחרון המתרגלים בסגל ההוראה ומשם לסטודנטים ולסטודנטיות, למורים ולגננות בהמשך.
8. מבחינת עלויות, הליך השרשת עולם הגישור בחינוך, בטווח הארוך, לא רק שלא יגרום להוצאות של המערכת, אלא יגרום לחיסכון מהותי בהוצאות, הוצאות אשר מוצאות היום לצורך פתרון אלימות.
9. מהפכה תודעתית והקניית כלים פרקטיים לפתרון סכסוכים, שיח והידברות, נמצאים במרחק פסיעה מאיתנו, אך עלינו לפסוע צעד נוסף כדי לממשה.
10. מה זה בעצם גישור? גישור לתפיסתי הוא ארגז כלים פרקטיים ליצירת תקשורת, דו שיח, ניהול משא ומתן ופתרון מחלוקות לפני שהופכים לסכסוך חריף ואחרי ההחרפה.
11. איזה כלים יש בארגז? בהכשרות שאני מעביר לומדים ומתרגלים סך כלים רב ובעיקר מתרגלים את השפה. שני כלים לתרגול

לעולם אל תהא שופט אבל אל תזניח – אם ילד אחד פונה אליך בנוגע לפעולה של ילד אחר ואת מתערבת בפתרון, כמו שופטת, את מכניסה פתרון שנראה בעיניים שלך נכון ולא בעיניים שלהם וחמור מכך את פוגעת ביכולת של הילדים לקבל החלטות ולתקשר בעתיד.  כמו באלימות, זוכרים, זו הדרך המהירה, הנוחה והאינטואיטיבית ביותר לפתרון סכסוכים. שאת לא תהיה שם בשבילם לא תהיה להם כל ברירה אחרת חוץ משימוש באלימות. כשילד פונה אליך תקראי לילד השני ותבקשי ממנו להסביר לך מה הילד הראשון אמר. לחזור על זה מילה במילה. בלי לתת לו להצטדק ולהסביר אלא רק לחזור על המילים. אני מבטי לכם שאוטומטית אתם יוצרים שיח ביניהם ואתם מתפקדים כמשקיפים "מנצחים" על תזמורת השיח.

לעולם אל תגיבו מיד – מחנך נתקל פעמים רבות בהורה, אמא או אבא, שמגיעים לבית הספר או מתקשרים ומתחילים לצעוק ולהטיח האשמות הנוגעות לילד שלהם. היכולת של אדם להגיב בשיקול דעת כאשר צועקים עליו ולא משנה תוכן הצעקות היא בלתי אפשרית. כלי הדורש תרגול אחר תרגול הוא כלי השתיקה. שצועקים עליכם אתם כמנטרה חוזרים "שמעתי אותך בקשב רב תן לי לחשוב על זה ולחזור אליך". את משיגה שתי תוצאות: 1. את נוטעת בצד השני תחושה שהוא אמר דברים חשבוים שגרמו לך ללכת ולחשוב. 2. את לא מגיבה מיד מהבטן, לא פולטת טעויות, ויכולה לחשוב על תשובה מהראש ולא מהרגש.

12. המהפכה החינוכית הגישורית נמצאת כאן ועכשיו מתחת לידינו ממש, ועל כולנו לפעול על מנת לקדמה. מהפכת הגישור, מלבד היותה פשוטה וזמינה, תשפיע עלינו, הן ברמה האישית והן ברמת החברה, בהשפעה מיידית וארוכת טווח כאחד. בסופו של יום, השרשת עולם הגישור מיומו הראשון של ילדנו בגן, תגרום להפיכת החברה שלנו לחברה בריאה יותר, חברה שמדברת, ויודעת לפעול לפתרון סכסוכיה באופן עצמאי, על-ידי המסוכסכים, תמזער את ההליכים המשפטיים הרבים הננקטים בכל מדינה, וכן תופעות אלימות, ותהפוך אותנו לחברה מקשיבה, ולחברה המנהלת שיח.

13. אל תכפו על הילדים את הפתרון שלכם תתעקשו איתם על הדרך לפתרון!!!